ביקורות

"…היא ניגנה בעוצמה כובשת – עוצמה שגרמה לקהל להתמסר להאזנה…מוזיקה נהדרת המפורשת בצורה נהדרת." (קהלר צייטונג)

"…הופעה וירטואוזית ויצירתית המשלבת פרשנות עמוקה של המוזיקה…יש לה מגע אישי, עצמאי מאוד ונדיר בימינו." (שטוטגרטר צייטונג)

"…כשהיא מנגנת את בטהובן, הופעתה מקרינה בגרות קלאסית…". (לווויגסבורגר קרייצייטונג)

"…היה חשמל באוויר, והיה ניתן לעצום את העיניים ולשמוע את האנרגיה של כל תו בודד". (וייסבדנר)

"…ועוד, היה נדמה שהמנגינה מתנגנת בתוכה ויוצאת ממנה החוצה…היא הוכיחה אחת מהתכונות הכי משמעותיות שלה כפסנתרנית: היכולת לנשום עם המוזיקה". (בדיש צייטונג)

"…פרשנותה כבשה בגלל שהייתה מגובשת ובגלל כוח דמיונה…בפרשנותה ליצירות הרומנטיות לפסנתר המאזין מוקסם מהאינטונציה היצירתית והמתח הדרמטי בהופעתה." (שטוטגרטר צייטונג)

"…היא מקרינה ביטחון-עצמי רב ורוגע". (פרייבורג GEM )

"…אישה צעירה ושברירית זו הדהימה אותנו ביכולתה המופלאה והוכיחה שהרזוננס לא תלוי רק בכוח הפיזי אלא יותר בתפישה הפנימית של אפקט הצליל." (וייסבנדר קורייר, ביקורת על הופעה בווילה קלמנטיין)

"…מריאטה גורמזנו מפגינה הבנה מוזיקלית ואומנותית ייחודית…למרות הכוח העצום של התפתחותה הוירטואוזית, אף תו לא אבד". (שורנדורף- עיתון מקומי)

"…כשמריאטה גורמזנו צועדת אל הפסנתר היא מעניקה לקהל את סגנונה הייחודי ופרשנותה הייחודית למלחינים השונים…היא מבינה את עומקו של כל תו, פאוזה וניואנס של היצירה וגורמת לקהל להשתתף בתחושותיה בפרשנותה לפרלודים (של שופן אופוס 28). הרגשנו בכל טון את השמחה האינטנסיבית והסימפטיה של האמנית אל המוזיקה – השראה שהיא נחלתה של פסנתרנית מומחית…גורמזנו כישפה אותנו". (שלום, עיתונות טורקית)

"מוזיקה נהדרת המנוגנת בצורה מעולה…"
רסיטל לפסנתר – מריאטה גורמזנו, הפסנתרנית המצוינת

מריאטה גורמזנו היא פסנתרנית שאיכותה בולטת מיד לעין. דבר זה ניכר בקונצרט בקאאל שהיה מלא באופן יוצא דופן. בפעם הזאת היא ניגנה ללא שום מגבלה, בניגוד לקונצרט שלה בינואר שעבר אותו הפסיקה בגלל פציעות שסבלה מהן כתוצאה מנפילה. למרות שגם אז ניגנה את האדג'יו בסי מינור קיי.וי. 540 של מוצרט באופן מרתק, הפעם היא הייתה טובה אף יותר בנגינתה השוטפת. נראה שהייתה שרויה בהרמוניה מוחלטת עם המוזיקה, ולא תאמה כלל לרוח הכללית של מוצרט, בקונצרט זה לא שמענו מתיקות או עליצות. להפך, כאב ועצבות היו דומיננטיים. מריאטה גורמזנו הבינה את עומקה של היצירה: הבעת הייאוש המוזיקלי הפכה מוחשית

בנגינתה את הסונטה ברה מז'ור של בטהובן (אופוס 10. מס' 3), מריאטה גורמזנו הוכיחה עצמה כאומנית איכותית ביותר. הטכניקה שלה מצוינת ומעידה על ביטחון-עצמי רב. ואכן, לא רק שהיא גורמת לתווים להדהד…היא מאפשרת לרוחו העצומה של בטהובן להתעורר לחיים. אם נדמה שאת היצירות הטוניות של באך לפיאנו-פורטה היא מבצעת בדייקנות מתמטית מבלי לאבד את המלודיות שלהן, בנגינת היצירות של בטהובן היא מביעה תשוקה אומנותית מתוחכמת. נגינה זו מלווה לעיתים בכוח דמוני, שגם הוא מרוסן תמיד. למרות שבריריותה של היצירה, המוזיקה של בטהובן עצומה. בהופעה זו, מריאטה גורמזנו לא סתם ניגנה את בטהובן, היא התפללה אליו

"Variations Serieuses"
אופוס 54 מאת ברטולי מנלדסון בוצעו באופן אלגנטי וחלק. אבל יש כאן יותר מקסם מלודי. הרגישות ליצירה הועברה לצלילים. הסונטה לפסנתר מאת איגור סטרווינסקי (1924) היא במידה מסוימת ההיפך. בהתחלה היא אולי נשמעת משונה בקצב שלה ובאינדיקציה של הפעמה. אבל המלודיה נמצאת ולא ניתן להתעלם מהשורשים של המסורת המוזיקלית. הסונטה נוגנה מצוין
ברהמס המלחין הרומנטי והעצמאי בהחלט, כך שניתן אף להגדיר רומנטיזם מיוחד לו, בוצע על ידה בנגינת ששת החלקים לפסנתר אופוס 118. היא הצליחה להעביר את מצבי הרוח השונים בדרך מעודנת, בייחוד ברומנסה בפה מז'ור והאינטרמצו במי במול מינור
כל דבר שמריאטה גורמזנו ניגנה באותו ערב נשמע לרבים מן המאזינים כאילו נוגן מתוכה. האופן שבו הצליחה להוציא לפועל את המאפיינים של הקומפוזיציות השונות היה נפלא. שוב ושוב הניגוד הדהים: מריאטה גורמזנו הקטנטנה והמעודנת ניגנה בכוח מהמם, שכל אחד היה שמח להיכנע לו". (אורס ברישל, קהלר צייטונג)

"גורמזנו בהופעה ראשונה"

הפסנתרנית מריאטה גורמזנו בהופעתה הראשונה (דביוט) מאז הגיעה מטורקיה לפני שנה, ראויה להערכה על כך שכללה ברסיטל שלה סונטה מאת ארווין שולהוף

למרות שהיצירה מעוגנת במסורת הרומנטית, היא בעלת דמיון רב, מקורית ולא צפויה בצעדיה המלודיים וההרמוניים. הפסנתרנית הצליחה להעביר זאת באופן אינטנסיבי…אם יינתנו לה ההזדמנויות המתאימות, היא יכולה לתרום משמעותית לסצנה המוזיקלית המקומית." (אורי אפשטיין, ג'רוזלם פוסט)

כל מאן דבעי :
מריאטה גורמזנו היא פסנתרנית מוכשרת בעלת טכניקה מבריקה וחוש מוזיקלי מפותח מאוד
היא אישיות אומנותית גדולה
נגינתה מאופיינת בדרך הבעה ארכיטיפלית, צליל עמוק והבנה של הקשרים הפורמאליים המשלבים קשת של צבעים המרכיבים את פרשנותה
ברצוני להמליץ על מריאטה גורמזנו בחום

מרב האיחולים,
פרופ. מילקו קלמן
מלחין
נשיא הביאנלה המוזיקלית של זגרב
פרופ. באקדמיה למוזיקה בשטוטגרט וברלין